צוללים למחקרים – התנסויות קליניות – בלטינג ושירה קלאסית: הבדלים פיזיולוגים

13 יונ

צוללים למחקרים – התנסויות קליניות – בלטינג ושירה קלאסית: הבדלים פיזיולוגים

חדשות ומידע כללי

ג'ו אסטיל, מרץ 1988

“Belting and Classic Voice Quality: Some Physiological Differences” Jo Estill 1988

מבוא קצר על אסטיל, תקציר המאמר ותרגומו, מאת עידן ליברמן

ג'ו אסטיל (Jo Estill) היתה זמרת, מורה לפיתוח קול וחוקרת קול אמריקנית רבת-השפעה שפעלה בחצי השני של המאה שעברה. היא מייסדת טכניקת אסטיל לפיתוח קול, שלה נציגים רבים ברחבי העולם, גם בישראל. עיקרי עבודתה עסקו בפירוק המערכת הקולית למרכיביה, ופיתוח תרגילים ממוקדים שיאפשרו למורה ולזמר לבודד ולשלוט בכל מרכיב בנפרד. המאמר הנוכחי דן אפוא בהבדלים הפיזיולוגיים שבין סגנון שירה קלאסי ובין "בלטינג," כלומר סגנון השירה המודרני הנפוץ בעיקר במחזות זמר.

הערה: המונח "איכות קולית," כפי שמופיע במאמר זה, אינה מתייחסת לשירה "באיכות גבוהה" (בניגוד לשירה ב"איכות נמוכה," ש"לא נשמעת טוב"), אלא לסגנון השירה, לאופן הפקת הקול עצמו. כלומר, "איכות" משמעותה למעשה "קטגוריה."

הבעיה

מורים ומטפלי קול רבים מאמינים שהסגנון הנקרא "בלטינג" גורר בהכרח נזק וטראומה קוליים. עם זאת, נראה שנזיפות חוזרות ונשנות מצידם של אנשי המקצוע לא ישנו את העובדה הפשוטה, שבלטינג היא איכות שירה שלא תיעלם בקרוב. בלטינג, כצורת הפקה קולית, לא זכה עד כה למחקר שיטתי שיאפשר לנו להבין איך ניתן לשיר באיכות קולית זו באופן בטוח.

מה זה בלטינג

בלטינג היא איכות קולית נפוצה ביותר במוזיקת עולם לסוגיה, ונפוצה מאוד במוזיקה המגיעה ממחוזות שונים כגון ספרד, מזרח אירופה, ומזרח אסיה. היא נפוצה בנוסף בחיי היום-יום שלנו – בתור לקפיטריה, בקרב המוכרים בשוק המקומי, בקרב ברוקרים בעת המסחר, ואצל תינוקות שעוד לא למדו לדבר. בחלל קטן, כגון חדר סגור, בלטינג עלולה להיות רועשת מדי, אך בשירת מחזמר – וגם בבתי האופרה, שם היא לא מזוהה בשמה, אך קיימת בהחלט – היא מעוררת התרגשות רבה בקרב המאזינים. זו איכות קולית רועשת, המזכירה כלי נשפיה, "טוואנגית", ולפעמים אכן נשמעת כמו "צעקה." כאיכות קולית, בלטינג נוטה להופיע יותר בחלק הגבוה של המנעד הקולי, היכן שאיכות דיבורית תהיה חלשה מדי בכדי להישמע. 

המחקר כיום

המחקר הקיים היום אודות בלטינג מוגבל מאוד בהיקפיו, והתרכז בעיקר במחקר השרירים הפנימיים בתיבת הקול. מעט מאוד מחקרים התרכזו בפעילות השרירים שמחוץ לתיבת הקול. בכדי למצוא איזון בין השניים, המחקר הנוכחי בדק שרירים חיצוניים (סופרהויד ואינפרה-הויד), ושרירים פנימיים כגון ה-thyroarytenoid.

במחקר הנוכחי הוחדו אלקטרודות לאחד ממיתרי הקול של הנבדק, ולשבעה שרירים חיצוניים נוספים (איור 1). בנוסף הותקנו מכשיר מסוג EGG סביב צווארו של הנבדק, בכדי לבדוק את משך הסגירה של מיתרי הקול בכל מחזור.

הנבדקים התבקשו לשיר חמישה צלילים על פני שתי אוקטובות מלאות, G3-G5 על התנועה /i/, בשש איכויות קול: דיבור (מודלי), פלצטו, תיבת קול נמוכה (יבבה), טוואנג-אפי, אופרה עם squillo ("פורמנט הזמרים"), ובלטינג. בהמשך המאמר, בלטינג נידון לצד איכות דיבור ולצד אופרה. 

תוצאות ודיון

ניתוח אקוסטי

בכל אחד מחמשת הצלילים, הנבדקים הפיקו אנרגיה אקוסטית עוצמתית יותר ביחס לדיבור או לאופרה (מה שייתפס למאזין כ"חזק יותר").

משך סגירת מיתרי הקול

התדר שקובע את גובה הצליל מציין למעשה את מספר הפעמים בהם מיתרי הקול נסגרים ונפתחים בשניה. לפתיחה אחת וסגירה אחת קוראים "מחזור." השערת המחקר היא שככל שהצליל המושר עוצמתי יותר, משך סגירת מיתרי הקול בכל מחזור יהיה ארוך יותר. ואכן, משך הסגירה הארוך ביותר נצפה בעת בלטינג, כאשר איכות הדיבור במקום השני, ואופרה במקום השלישי, כאיכות השירה בעלת משך הסגירה הקצר יותר באופן יחסי. ממצא זה אודות אופרה הפתיע אותנו, כיוון שאופרה היא איכות קולית החזקה בהרבה מדיבור. ובכל זאת, משך הסגירה בה היה הנמוך ביותר. באשר לבלטינג, משך הסגירה בכל אחד מחמשת הצלילים שהופקו נע סביבות 70%.

בהתבסס על השוואת משך הסגירה, ניתן היה להסיק שבלטינג אינו אלא דיבור ברמת עוצמה גבוהה יותר. עם זאת, השוואה של אופן ועוצמת פעילות שריר ה-thyroarytenoid והשרירים החיצוניים מראים אחרת. 

מבחינה סובייקטיבית, כל אחת מאיכויות הקול הללו עוררה תחושות קינאסתטיות שונות לחלוטין אצל הנבדק: בעת שירת אופרה, התחושה היתה של רמת "עבודה" גבוהה יותר – הגוף כולו נערך ומתגייס למשימה, וקיימת הרגשה שמיקום תיבת הקול הוא "שונה." בבלטינג, לעומת זאת, תחושת הנבדקים היתה ששרירי הגוף כולו פעילים, ותיבת הקול נמצאת במקום "שונה," שאינו דיבור או אופרה. ככל שהצליל היה גבוה יותר, נותר משך הסגירה ללא שינוי ניכר, אך שריר ה-thyroarytenoid פעל במידה הולכת וגדלה. למעשה, שריר התאמץ משמעותית יותר מכל שאר השרירים שנבדקו. נדמה שהסברים קיימים אודות שינויי רגיסטר בדיבור ואופרה אינם תקפים עבור בלטינג, שאינו מציג תופעת שינויי רגיסטר ברורים.

מן הנתונים עולה דבר אחד ברור – איכויות הבלטינג, הדיבור, והאופרה, הן נבחנות ונפרדות לחלוטין ונוצרות על-ידי אופני הפקת קול שונים לחלוטין. 

בלטינג לעומת אופרה 

כיוון שאופרה נחשבת צורת שירה "כהה" יותר, היינו מצפים למצוא שתעלת הקול (vocal tract) תהיה ארוכה יותר באיכות זו – כלומר, ששרירי האינפרהויד יעבדו באופן מוגבר באיכות זו (וינמיכו את תיבת הקול, ובכך יאריכו את תעלת הקול). עם זאת, פעילות מוגברת של שרירים אלו נצפתה דווקא בעת בלטינג, זאת בכל הצלילים שהושרו. הסבר אפשרי אחד לכך היא ששרירים אלו עובדים במיוחד בעת בלטינג בכדי לייצב את תיבת הקול (בניגוד להורדתה כלפי מטה). 

הבדל מפתיע נוסף שעלה מן התוצאות הוא שהשריר היחידי שנצפתה בו פעילות גבוהה יותר במהלך אופרה לעומת בלטינג היה שריר הלשון. הסבר אפשרי אחד לכך היא האיכות "העגולה" הנדרשת באופרה. כיוון ששירת אופרה עם "סקווילו" דורשת תיבת קול גבוהה באופן יחסי, יתכן והפעילות המוגברת בלשון נועדה לפצות על כך על-ידי הרחבת חלל הפרינקס. 

להוציא את שרירי הלשון, דבר אחד ברור ביותר – למרות שנדרש מאמץ רב ביותר לשיר אריה אופראית, נדרש מאמץ גדול אף יותר בכדי לשיר שיר בבלטינג.

השפעת תרופו… 13 במאי 2020 צוללים למחק… 2 באוגוסט 2020